טיפות ידע

כשהחלטתי לכתוב על המונח "ייעוד", נזכרתי בייעוץ אינטרנטי שקראתי פעם:

סב ביקש לקבל עצה מרופא מפורסם." הנכד שלי", כך כתב, "נער בגיל ההתבגרות, לא קם בבקרים. בכל יום מגיע באיחור לבית הספר, סופג עונשים ובכל זאת מאחר. אולי יש טיפול תרופתי שאפשר להתאים לו?" ענה לו הרופא: "זוהי תופעה ידועה ונפוצה אצל נערים מתבגרים. לא צריך שום טיפול תרופתי. אני מבטיח לך שאם יצטרך לקום לטיסה בארבע לפנות בוקר, יקום בזמן" .

אז מה אפשר להבין מתוך הייעוץ? צריך סיבה טובה לקום בבוקר.

 

 

הייעוד הוא משהו עמוק בתוכנו,

משהו שממלא אותנו, 

משהו שמרחיב לנו את הנשמה,

משהו שבזכותו אנחנו קמים בשמחה מהמיטה,

משהו שנותן סיבה לקיום שלנו.

בשיר "נחמד" שכתב דני סנדרסון, יש שורה שאומרת:

"כשחוזרים הביתה התקרה מונחת בול על הרצפה".

כשאנחנו מממשים את הייעוד שלנו אנחנו מרגישים

בול במקום הנכון.

 

המונח "ייעוד" מורכב מצירופי אותיות שונים.

הצירופים עוזרים לנו להבין מה עלינו לעשות כדי למצוא ולממש אותו: יודע,ידע, יד, עוד, יעד

יודע- אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו יודעים ואוהבים לעשות. במה אנחנו חזקים. אפשר להיזכר במצבים, חוויות ותחושות שעברנו מילדות.

ידע- לעיתים עלינו להרחיב את הידע בתחומים שמעניינים אותנו. קורס קצר או ארוך, לימודים גבוהים

יד- תנאי הכרחי במימוש הייעוד שלנו הוא הושטת יד, כלומר להיות באינטראקציה עם הסביבה. כשהסביבה נתרמת ממעשינו, המשוב שאנחנו מקבלים מהסביבה מזין אותנו.

עוד- אנחנו מרגישים נחוצים ותמיד בדרייב של עשייה. עוד, עוד ועוד

 

קונפוציוס אמר:

"החיים הם באמת פשוטים, אבל אנחנו מתעקשים להפוך אותם למסובכים".

משפט יפה, אבל איך מיישמים פשטות במציאות?

אם נתבונן פנימה, בלי לשים כותרות של איך אנחנו רוצים להיראות, אלא באמת הפנימית שלנו, אילו רצונות נפגוש? מהי שאיפת הנשמה שלנו?  

קיימות שאיפות שונות ומגוונות וכל אדם צריך להקשיב ולראות למה הוא מתחבר.

לבדוק, על מה הוא שם את הדגש ביומיום שלו?

דוגמאות לשאיפות: נתינה- לפתוח את הלב ולעזור לאנשים ולסביבה, לשמח אנשים, לטפל, לייעץ, ליצור, לארגן, שאיפה להרמוניה משפחתית, לנהל, להוביל, לחנך לדרך חיים ...

השאיפה שאתם מתחברים אליה יכולה לבוא לידי ביטוי דרך המקצוע שלכם או דרך תחביב/התנדבות

יש אנשים שמצליחים למצוא את החיבור בזמן קצר מרגע "צאתם לדרך", ויש אנשים שצריכים לעבור תהליכים, שלעיתים הם רצופי תסכול וכאב. לפיכך, נדרשת סבלנות, ובעיקר מודעות והבנה שכל אדם בנוי ומתפתח באופן שונה.

 

אז...קודם כל תפעילו את הוויז וסעו, כי חווית הנסיעה היא חשובה ביותר. אפשר לומר שהיא תנאי מרכזי למימוש השאיפה. בדרך תפגשו אנשים, תכירו מקומות חדשים. לעיתים ייקח אתכם הוויז לשבילים צדדיים.

כשיגיע הזמן, תוכלו לשמוע את הקול הפנימי שאומר:"הגעת ליעד"

ואם אתם צריכים חיזוק לקול הפנימי, או הקול ממש חלש ואתם לא שומעים אותו, אני כאן לעזרתכם.

                                                                                                                                   © כל הזכויות שמורות למיכל זלצמן

ייעוד